#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 האם מעברים את השנה בשני רעבון ומנין?	"ת&quot;ר אין מעברין את השנה בשני רעבון. <p dir=""rtl"">רבי למד זה מאלישע דכתיב &quot;ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וגו'&quot; ואחר העומר היה שהרי אמר תן לעם ויאכלו, ולא ביכר אלא שעורים, הרי שהיתה ראויה השנה להתעבר ולא עברוה ששנת בצורת היתה והיו הכל רצין לבית הגרנות.</p>"	סנהדרין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 האם מעברים את השנה קודם ראש השנה, משנה לחברתה, שלוש שנים זה אחר זה?	"אין מעברים את השנה קודם ראש השנה אבל מחשבים קודם ואין מגלים, אבל מפני הדחק מעברים אותה אחר ראש השנה מיד [ומכל מקום אין מעברים אלא אדר].<p dir=""rtl"">ת&quot;ר אין מעברים את השנה משנה לחברתה (פרש&quot;י שהיא אינה צריכה אלא לצורך תיקון שנה אחרת, ותוס' פי' שאין סומכים על חשבון שעשו שנה קודמת לצורך שנה זו אלא חוזרים ומחשבים), ולא שלש שנים זה אחר זה (פ' ראשון ברש&quot;י לא לעשות שלוש שנים רצופות ופי' שני לא לחשב שלוש שנים בישיבה אחת אפ' יחזור ויעבר כל אחד בזמנו) אמר ר&quot;ש מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים ועיבר שלש שנים זו אחר זו, אמרו לו משם ראיה בית דין ישבו וקבעו אחת אחת בזמנה.</p>"	סנהדרין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 האם מעברים את השנה בשביעית ובמוצאי שביעית ובאיזו שנה היו רגילים לעבר?	"אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית שאין בו ירק שהרי אין מביאים ירק מחו&quot;ל דחוששין לגושיהן, של בית ר&quot;ג היו מעברים במוצאי שביעית שסברו מביאים ירק מחו&quot;ל ולא חוששים לגושיהן.<p dir=""rtl"">היו רגילין לעבר בערב שביעית.</p>"	סנהדרין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. 4 האם מעברים את השנה משום הטומאה (3) ובמאי פליגי? <p dir=""rtl"">(מדוע ביקש חזקיהו רחמים על עצמו - 3)?</p>"	"ת&quot;ק אמר לכתחילה אין מעברים ובדיעבד מעוברת, ר' יהודה אומר אינה מעבורת דטומאה הותרה בציבור, ר&quot;ש סבר טומאה דחויה בציבור ולכן מעברים אפ' לכתחילה.<p dir=""rtl"">לר&quot;י חזקיהו ביקש רחמים על עצמו על שעביבר מפני הטומאה דכתיב &quot;כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו ....&quot;. לר&quot;ש על שעיבר ל' של אדר, וטעה בדשמואל שאמר שאין מעברים בו הואיל וראוי לקובעו ניסן. ר&quot;ש בן יהודה אמר בשמו מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני שלא כדין, כגון שהיו ישראל מחצה טמאים ומחצה טהורים ונשים משלימות לטהורים ועודפות עליהם, מעיקרא סבר נשים בראשון חובה דהוו מיעוטן טמאים ומיעוטן מידחו לפסח שני, ולבסוף סבר נשים בראשון רשות דהוו להו טמאים רובא ורובא לא מדחו לפסח שני.</p>"	סנהדרין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: 1 האם מעברים את השנה ביום ל' של אדר ומדוע, עברוה האם מקדשים את החודש, ומה הדין בקדשוה?<p dir=""rtl"">[מדוע אין לחוש שיבאו לזלזל בפסח?]</p>"	"אמר שמואל אין מעברים את השנה ביום ל' של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, אם עיברוה אמר עולא שאין מקדשים את החודש, אם קידושה רבא אמר בטל העיבור ורב נחמן אמר מעובר ומקודש.<p dir=""rtl"">שאל רבא את רב נחמן כיון שכבר מתחילים לדרוש בהלכות הפסח אתי לזלזולי בחמץ, א&quot;ל כולם יודעים שעיבור השנה תלוי בחשבון ויאמרו שחכמים לא סליק להו עד השתא.</p>"	סנהדרין יב:		
